יום שני, 24 באוקטובר 2016

There’s Justice in London! The Truth behind Professor Boaz Sangero’s "New" Book

Professor Boaz Sangero published a book on SSRN called Safety from False Convictions, arguing that: ”all rights reserved to the author”. Sangero even mentioned the book in a TV interview. Allow me to tell you the truth behind that book.
Sangero and I had a contract for a co-authored book in English, with Oxford University Press (OUP), concerning safety in criminal law. While working together on the book, with most of the working being done, I found out that Sangero published a book in Hebrew. In that book, he duplicated, as he deemed fit, papers that we wrote together while changing the plural form to the singular form, allegedly taking all the credit for himself. Things have come to that that he presented – without quotation marks - in the Hebrew book content from a paper I wrote without him. Therefore, there can be no doubt that he did not conceive and created that content.
Publishing the Hebrew book opened a major rift between us.
Sangero attempted to publish the English book on his name alone. He almost succeeded. The book was already posted for pre-sale in leading bookstores worldwide, including in the US, Japan, Taiwan, Canada, the UK, Bulgaria, Poland and more. Just as he did in the Hebrew book, already on the book cover, he altered a sentence from an original paper from the plural to the singular form. This way, he would earn all the credit. But then, the OUP editors have learned that I never gave Sangero permission to publish the book on his name alone. From that moment onwards, they were a fort of integrity. They made it clear to Sangero and his attorney, over and over again, that he must reach consents with me; otherwise the book will not be published. At a certain point, Sangero offered to add my name on the cover as an author. Well, thank you, really!
At the end of the day, OUP sent us both a letter of contract termination. The book was not published. Sangero has earned the “honor” of having his alleged book, already set for pre-sale with OUP, being terminated. Few people have had this “honor”.
Sangero again did not quit, and published the book on his page on SSRN website. He even mentioned it in the interview Geula Even held with him on TV.
Those reading the book are convinced that they are reading Sangero’s book. They have no idea of the joint planning of the book; the co-authored table of content; the joint book contract. They cannot tell the book’s introduction is mostly taken from the co-authored book proposal; that the book has content from a paper and draft I wrote without Sangero in Hebrew and that this content is presented without quotation marks. Those reading the book have no clue that we exchanged plenty of material between us for writing the book, and that the majority of a draft for the entire book was written by both of us. I would note that the book has original sections, created by Sangero alone. But these sections are in low level, misguided and lack a scientific/academic/safety value. The above does not conclude my arguments against the book Sangero presents in SSRN as his own.

יש צדק בלונדון! על האמת מאחורי הספר "החדש" של פרופסור בועז סנג'רו


פרופסור בועז סנג'רו פרסם ספר ב-SSRN  (אתר בו חוקרים מציגים מחקריים שלהם) ששמו Safety from false convictions ובו הוא כותב כי כל הזכויות בספר שמורות לו . סנגרו אף הזכיר את הספר בראיון בטלויזיה עם גאולה אבן. תרשו לי לספר לכם את האמת מאחורי אותו ספר.
לי ולסנג'רו היה חוזה לספר משותף באנגלית, בהוצאת אוקספורד בנושא בטיחות במשפט הפלילי. בזמן שעבדנו ביחד על הספר ואף השלמנו את רובו, הוברר כי סנג'רו פרסם ספר בעברית, ששמו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם". בספר, מילים, רעיונות ומחקר שלי, הפכו להיות שלו. הוא שכפל כראות עינו ממאמרים משותפים לי ולו, תוך שהוא משנה משפטים מלשון רבים ללשון יחיד כך שהקרדיט עבר כביכול אליו. הדברים הגיעו לידי כך, שהוא הציג בספרו בעברית, חומר ממאמר שכתבתי בלעדיו, כך שאין ולא יכול להיות כל ספק שלא הוא הגה ויצר אותו. זאת, ללא מירכאות לסימון ציטוט.
כתוצאה מפרסום הספר בעברית נוצר בינינו קרע עמוק.
סנג'רו ניסה לפרסם את הספר, שהיה מיועד לפרסום בהוצאת אוקספורד ושעבדנו עליו במשותף, על שמו בלבד. כמעט הצליח לו בכך. הספר כבר עמד למכירה מוקדמת באתרי ספרים מובילים בכל העולם, כולל ארה"ב, יפן, טייוואן, קנדה, אנגליה,  בולגריה, פולין ועוד. גם בספר זה, מילים, רעיונות ומחקר שלי, הפכו להיות שלו. בדיוק כפי שנהג בספר בעברית, כבר על עטיפת הספר, הוא העתיק מחקר ממאמר משותף. אלא שבעוד המחקר המקורי, נוסח בלשון רבים, באופן המעניק קרדיט לשנינו, אותו מחקר בדיוק, מילה במילה, מופיע על עטיפת הספר בלשון יחיד כך שכל הקרדיט עובר אליו. אלא שאז נודע לעורכים בהוצאת אוקספורד, כי מעולם לא נתתי לסנג'רו אישור לפרסם את הספר על שמו בלבד. מרגע הזה, הם התגלו כצוק איתן של יושרה. הם הבהירו לסנג'רו ולעורך דינו, שוב ושוב כי הוא חייב להגיע איתי להסכמות וכי ללא הסכמות אלו הספר לא יפורסם. בשלב מסוים, סנג'רו הציע ששמי יופיע על הספר כמחבר. באמת תודה רבה לו!
בסופו של דבר, אוקספורד שלחה לשנינו מכתב ביטול על החוזה, כאשר היא מחזירה את הזכויות בספר לשנינו, והספר לא פורסם. סנג'רו זכה "לכבוד" המפוקפק שמעטים זוכים לו, שספר שלו כביכול, בהוצאת אוקספורד שכבר עמד למכירה מוקדמת, בוטל.
סנג'רו שוב לא הרפה ופרסם את הספר באתר SSRN בעמוד שלו. הוא אף הזכיר אותו בריאיון שעשה בתוכנית עם גאולה אבן.
אדם שקורא את את הספר משוכנע, שהוא קורא ספר של סנג'רו. אולם אין לו מושג שתכנון הספר היה משותף; שתוכן העניינים היה משותף; שהיה חוזה משותף לספר; כי ההקדמה בספר לקוחה ברובה מתוך ה-proposal שהיה משותף; שיש בספר חומר, מילה במילה ממאמרים משותפים, ללא מירכאות לסימון ציטוט; שיש בספר חומר ממאמר ומטיוטת אותו מאמר שכתבתי בלעדיו בעברית, ללא מירכאות לסימון ציטוט; שיש בספר חלקים שהעברתי לו במיוחד לצרכי הספר ואשר לא פורסמו בעבר ובכל זאת הם מופיעים בספרו כאילו היו שלו; לאדם שקורא את הספר אין מושג כי העברנו בינינו חומרים רבים לצרכי הספר המשותף, וכי רובה של טיוטה שלמה של הספר, נכתבה בעבר על ידי שנינו. לאדם שקורא את הספר אין מושג כי הוא עמד כבר למכירה מוקדמת, והוצאת אוקספורד ביטלה את פרסומו מאחר והוא לא קיבל את הסכמתי.  אציין כי יש בספר חלקים מקוריים שהם פרי יצירה של סנג'רו לבדו. אולם אלו חלקים ירודים ברמתם, מוטעים וחסרי כל ערך  מדעי/אקדמי/בטיחותי. אין בדברי כדי למצות את טענותי כלפי הספר שסנג'רו מציג ב-SSRN כשלו.
ומכאן, שלא כל הזכויות בספר שמורות לסנג'רו. אבקשכם לא להפנות לספר זה.

נספח א - דוגמא כיצד סנג'רו מעתיק לספרו בעברית, מחקר שפורסם במשותף איתי, ומשנה את הניסוח מלשון רבים ליחיד, כך שכל הקרדיט עובר אליו.

את המחקר בדבר מספר האסירים הכלואים בישראל, המופיע בספר בעברית של סנג'רו, ביצעתי לגמרי בעצמי. סנג'רו קיבל מחקר זה בטיוטות מאמר שהעברתי לו. ביחד פרסמנו זאת במספר מחקרים משותפים. סנג'רו העתיק את המחקר הנ"ל כמעט מילה במילה לספרו, כאשר הוא משנה את נוסח לשון הרבים (קרדיט להלפרט וסנג'רו) במאמר המקור, ללשון יחיד (קרדיט לסנג'רו לבדו) כך:
הנה קישור למאמר לקראת בטיחות במשפט הפלילי:
https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Review/Volume36/Issue1%2B2/Iyunei36HalpertSangero.pdf

גם בעטיפת הספר בעברית הוא התנסח בלשון יחיד כביכול הוא ולא אחר גילה את הנתון בדבר 1000 אסירים חפים שכלואים בבתי הסוהר בישראל בכל רגע נתון. גם במקומות נוספים בספר הוא דאג לגמד את חלקי במחקר המופיע בספרו, ולהעצים את חלקו. גם בהופעות בתקשורת הוא ייחס מחקר זה על מספר מורשעי השווא, לעצמו בלבד:


כתוצאה ממעשיו אלו, שופטים, חוקרים, עורכי דין, עיתונאים, בלוגרים ובעצם כולם, ייחסו בטעות לסנג'רו לבדו את המחקר בדבר מספר מורשעי השווא בישראל (ומחקר רב אחר) בעוד האמת היא שאני ביצעתי אותו.
נספח - ב: דוגמא, כיצד מילים שלי, רעיונות שלי ומחקר שלי, שלסנג'רו אין כל קשר להם, הופכים להיות מילים, רעיונות ומחקר של סנג'רו.

הפסקה הבאה, פורסמה במאמר שכתבתי עוד לפני שהכרתי את סנג'רו כך שאין ולא יכול להיות כל ספק שלא הוא הגה וניסח אותה. בכל זאת הפסקה מופיעה בספרו, ללא מירכאות לסימון ציטוט.

הנה קישור למאמר בעיוני משפט:
http://www.mordechaihalpert.com/blog/wp-content/uploads/2016/09/law_399_434_halpert-and-pardess.pdf

נספח ג: סנג'רו מעיד בספרו בעברית  כי הוא שוקד ביחד איתי, מספר שנים על פיתוח תיאורית בטיחות למשפט הפלילי וכי הוא עתיד לפרסם זאת, בספר משותף.
הנה עמוד 25 מהספר של סנג'רו, בו הוא כותב כי הוא שוקד בשנים האחרונות עם ד"ר הלפרט על פיתוח תיאוריה חדשה להתמודד עם תופעת הרשעת חפים מפשע ואשר מבוססת על לימוד בטיחות מתחומים כגון תעופה, תחבורה והנדסה.




בסוף עמוד 25 ובתחילת עמוד 26 ,  הוא כותב כי פירוט מלא של תיאוריה זו, יובא בעתיד בספר שאותו הוא כותב עם ד"ר הלפרט ואשר שמו "Safety in the Criminal Justice System"




ואכן, בעמוד הבית שלו במרכז האקדמי למשפט ולעסקים סנג'רו פרסם בעבר כי הוא עתיד לפרסם בהוצאת אוקספורד ביחד איתי ספר שנקרא "Safety in the Criminal Justice System"



נספח ד - סנג'רו מנסה לפרסם את הספר באנגלית בהוצאת אוקספורד, על שמו בלבד.

למרות כל אלו, ולמרות שעד סוף פברואר 2014, עוד עבדנו במשותף על הספר, בסוף שנת 2014 סנג'רו מנסה לפרסם את הספר לבדו על שמו בלבד בהוצאת אוקספורד. הנה פרסום המציע את הספר למכירה במחיר 102$, באתר של הוצאת אוקספורד בקנדה. שם הספר שונה במעט ל-Safety from False Convictions שם המחבר הוא בועז סנג'רו לבדו:



אפילו, העטיפה של הספר, המהווה את המקום הכי מרכזי בספר, אינה מקורית של סנג'רו. הקטע בצהוב על העטיפה בתמונה לעיל, מועתק מעמוד 1294 במאמר משותף שפורסם ב-2011 בכתב העת של אוניברסיטת מישגן ואשר שמו A Safety Doctrine for the Criminal Justice System, Mich. St. L. Rev. 1293.

הקטע המועתק, נוסח במקור בלשון רבים. כתבנו בו, כי על פי הגישה (view) שלנו (של הלפרט וסנג'רו), מערכת המשפט הפלילי היא מערכת בטיחות קריטית שכן היא עוסקת בעניינים של חיים ומוות וכל כל טעות בה תגרום נזק רב לפרט ולחברה. הנה הקטע:


סנג'רו העתיק את הקטע לעטיפת הספר, מילה במילה, כאשר הוא משנה את הניסוח המקורי מלשון רבים - "In our view" (קרדיט להלפרט וסנג'רו) -  ללשון יחיד - "Professor Sangero identifies" (קרדיט לסנג'רו לבד).

הנה, כי כן בדיוק כפי שבספר בעברית סנג'רו העתיק מחקר שנוסח בלשון רבים ושינה אותו ללשון יחיד כך הוא ניסה לעשות בספר אותו רצה לפרסם באוקספורד כמחבר יחיד. אם הוא היה מצליח בכך, בכל העולם היו מייחסים לסנג'רו לבדו, את המשפט המרכזי בספר שבו הוא מסווג את מערכת המשפט הפלילי כמערכת בטיחות קרטית. הדבר חמור שבעתיים לאור העובדה כי הרעיון לסווג את מערכת המשפט הפלילי כמערכת בטיחות קריטית, היה מקורי שלי.

נספח ה - יש צדק בלונדון!

כאשר הגירסה שלי לאירועים נודעה להוצאת אוקספורד ובפרט, כאשר נודע לה כי מעולם לא נתתי לסנג'רו רשות לפרסם את הספר לבד, היא הודיע מיד לסנג'רו כי היא מעכבת את פרסום הספר עד שהעניין יפתר. היא גם הורידה מאתריה את פרסום הספר. הנה אותו דף מאתר אוקספורד קנדה, לאחר עיכוב הפרסום. עינכם הרואות כי הוא ריק עם כיתוב No Book Found




הוצאת אוקספורד הודיעה לסנג'רו כי הוא חייב לקבל את הסכמתי לפרסום הספר. התדינויות ביני לבין הוצאת אוקספורד וסנג'רו ועורך דינו נמשכה למעלה משנה.  בתאריך 5.7.2016, הוצאת אוקספורד ביטלה את פרסום הספר.

יש צדק בלונדון! 

נספח ו - מאמרים לדוגמא אליהם אפשר להפנות:

מרדכי הלפרט ומשה פרדס, האומנם ניתן להרשיע על בסיס ראיה מדעית יחידה? המקרה של ראיית טביעת האצבע וראיית ה-DNA