כמה טעויות מביכות סנג'רו מסוגל לייצר בארבעה משפטים בודדים?

מסתבר שלאחר שסנג'רו קיבל ממני מחקר מקורי ואיכותי המראה כיצד ניתן להשתמש בסימולציות ככלי בטיחותי במשפט הפלילי, הוא בחר להציע בספר הנושא את שמו בלבד שימוש בסימולציה מסוימת (בעזרת מחשבים חזקים) ככלי בטיחותי במשפט הפלילי. אלא שבארבעה משפטים בהם הוא הציע זאת, הוא עשה טעויות מביכות מאד המלמדות שהוא לא באמת הבין מהי סימולציה ומה חוקרים אחרים בתחום עשו.

ב-25 השנה האחרונות, אני עוסק בסימולציות ממוחשבות כמעט באופן יום יומי בתחומים רבים. בין היתר, פרסמתי שני מאמרים בהם חישובים תאורטיים וסימולציות מקוריות בתוכנה, החוזים את מספר ההתאמות המלאות ואת מספר התאמות החלקיות בין פרופילים גנטיים במאגרים ובאוכלוסיה כולה.

במהלך העבודה על הספר בבטיחות במשפט הפלילי שהיה עתיד להתפרסם באוקספורד, העברתי לסנג'רו עמודים רבים בהם מחקר מקורי וחדש המראה בין היתר: כי סימולציות נפוצות בתחומי מחקר שונים; הפנתי  למקור המראה כי ה- FDA רואה בסימולציות כלי בטיחותי חשוב; בנוסף, תיארתי את ההתאמות החלקיות במספר אתרים גבוה בין פרופילים גנטיים שנמצאו במאגר ה-DNA באריזונה שכלל 65,493 פרופילים גנטיים בלבד; הפנתי למאמרים המקוריים של Mueller ו- Weir אותם הכרתי לעומק ותיארתי את הניתוח של כל אחד מהם.  בין היתר, כדי לדעת את מספר התאמות שימצאו במאגר הלאומי האמריקני, ביצעתי במיוחד לצרכי הספר סימולציה של מאגר DNA המונה 10,477,600 פרופילים - כגודל המאגר הלאומי NDIS בארה"ב באותה תקופה. כן ביצעתי חישוביים תאורטיים הנוגעים לגבי מספר ההתאמות באוכלוסיה כולה. קישרתי את המחקר להרשעה השנויה במחלוקת של John Puckett. כך המחשתי כיצד סימולציה יכולה להוות כלי בטיחותי מהמעלה הראשונה למשפט הפלילי (ראו נספחים בסוף הפוסט הנוכחי)

הרעיון בדבר אפשרות השימוש בסימולציה, ככלי בטיחותי במשפט הפלילי, ולא רק בכל הקשור לראיית - DNA, הינו אחד העמוקים והמקוריים והחדשים שהבאתי לטיוטת הספר עם סנג'רו על בטיחות. הוא כולו שלי ולסנג'רו אין כל חלק בו. הוא מבוסס על הידע שלי וניסיון רב השנים שלי בדבר התועלת העצומה בפיתוח סימולציות ועל ההכרות שלי עם אופי הבעיות בתחום המשפטי. גם בתחלופות דואר אלקטרוני, וטיוטות של פרקים קודמים ביני לבין סנג'רו, הזכרתי את הסימולציה ככלי בטיחותי חשוב במשפט הפלילי. ברור שהיה אסור לו להציע להשתמש בסימולציות ככלי בטיחותי למשפט הפלילי בפרסומים הנושאים את שמו בלבד. הרי לא מדובר על רעיון שלו.

סנג'רו אכן לא כלל בספר את הסימולציות והחישובים שלי. אולם נדהמתי לקרוא בעמוד 114-115 ארבעה משפטים אשר בהם הצעה בגוף ראשון ("אני טוען") לבצע סימלוציות מסוימות, ככלי בטיחותי חשוב במשפט הפלילי. אותם ארבעה משפטים באנגלית מופיעים בסוף הפוסט - בנספח א' - ולהלן תרגום חופשי שלי שלהם:

"מעט חוקרים, כולל Bruce Weir ו- Laurence Muellerהשתמשו בסימולציות עם בסיס נתונים במחקר שלהם. אבל בסיסי הנתונים שהיו זמינים להם היו קטנים. אני טוען כי ביצוע סימולציות נרחבות במאגרי ה-DNA הלאומיים NDIS)) יהוה כלי בטיחותי חשוב במשפט הפלילי. אכן, אנשים לא צרכים להישפט ולהשלח לכלא על בסיס תיאוריה וחישובים (של הסתברות התאמה מקרית RMP) לבדם, כאשר אנו יכולים לוודא בעזרת סימולציות (תוך שימוש במחשבים חזקים) את הסתברות ההתאמה המקרית האמיתית, עבור כל כמות של אתרים בפרופיל."

אלא שלא קשה לגלות כי הקטע כולל טעויות מביכות מאד:

א.     המשפט... "כאשר אנו יכולים לוודא בעזרת סימולציות (תוך שימוש במחשבים חזקים) את הסתברות ההתאמה המקרית האמיתית" הוא משפט שגוי בעליל הכולל סתירה פנימית. כי סימולציה בדומה לזאת שנעשתה על ידי Mueller, לא עוסקת בפרופילים גנטיים אמיתיים, אלא בפרופילים סינתטיים המיוצרים על סמך מודלים תאורטיים קיימים ועל סמך טבלאות שכיחות אללים באוכלוסיה ועל סמך מחולל מספרים אקראיים. לכן לא ניתן לוודא את "הסתברות ההתאמה המקרית האמיתית" (של פרופילים גנטיים מציאותיים), על סמך פרופילים סינתטיים שיוצרו בסימולציה ממספרים אקראיים. מדובר על המצאה של סנג'רו, שכנראה לא באמת מבין מהי סימולציה של מאגר פרופילים גנטי.

ב.      לצורך חישוב הסתברות ההתאמה המקרית "האמיתית" (ככל שניתן להגדיר מושג שכזה), מדטה מתויג הנמצא במאגרים גדולים, אין צורך במחשב חזק כמו זה הדרוש לביצוע סימולציה. כל מה שצריך, זה לחשב את שכיחות האללים באוכלוסיה רלוונטית בעזרת חישוב פשוט המתבצע בשברירי שנייה בכל מחשב צנוע. הטענה כי יש צורך במחשב חזק כדי לחשב הסתברות התאמה מקרית "אמיתית", היא המצאה נוספת של סנג'רו.

ג.      החוקר Weir לא ביצע סימולציה לא עם בסיס נתונים קטן ולא עם גדול. Weir לא ביצע סימולציה בכלל. הוא ביצע חישוב תיאורטי שאמור לנבא את הכמות הממוצעת של התאמות וההתאמות חלקיות במאגר. הוא גם השווה את החישוב התיאורטי שלו, לכמות ההתאמות החלקיות שמצא במאגר שהיה ברשותו. הטענה כי Weir ביצע סימולציה היא המצאה של סנג'רו המלמדת שהוא לא הבין את ההבדל בין סימולציה לבין חישוב תיאורטי, ולא את מה ש- Weir ביצע.

ד.      Laurence Mueller לא ביצע סימולציה עם בסיס נתונים קטן (וגם לא גדול) מהסיבה הפשוטה שהסימולציה אותה Mueller ביצע ייצרה בעצמה דטה סינטטי (פרופילים מוגרלים ולא אמיתיים). החוקר Mueller דימה מאגר בגודל של המאגר באריזונה על סמך מודל גנטי וטבלאות שכיחות אללים באוכלוסיה, וספר את כמות ההתאמות החלקיות בה. הוא ניסה להשוות זאת לתוצאות ההתאמות החלקיות שהתגלו במאגר האמיתי באריזונה. מכאן ששוב מדובר על המצאה של סנג'רו.

מיותר לציין כי בעמוד 161 במאמר של David H. Kaye לשם סנג'רו מפנה (בהערת שוליים 68) כדי לתמוך את טיעוניו אין שום זכר להמצאות הללו. בפרט, בכל המאמר של Kaye אין שום אזכור כי החוקר Bruce Weir ביצע סימולציה. זאת, כאמור, מהסיבה הפשוטה כי Weir לא ביצע סימולציה. המילה סימולציה מופיעה במאמר של Kaye בהקשר של הסימולציה של  Mueller ולא בהקשר של חישוב הסתברות התאמה מקרית "אמיתית". וכמובן, שלא כתוב במאמר כי Mueller  ביצע סימולציה על בסיס נתונים קטן.

מכאן, עולים הדברים החמורים הבאים:

א.     סנג'רו נחשף למחקר נרחב שלי בנושא סימולציות והתאמות במאגרים ולא מאזכר זאת בספר בשום מקום.

ב.      הוא בחר לכתוב על נושא טכני בו אינו מבין ותוך כדי כך ייצר טעויות מביכות.

ג.      סנג'רו הפנה למקור, שלא תומך בתכנים אותם הוא טען שמצא בו.

ד.   באותם משפטים ספורים, סנג'רו הראה בורות גדולה וחוסר הבנה בנושאים טכניים הקשורים למאמרים אליהם הוא התייחס.

ברור אם כך, כי המשפט השגוי: " אני טוען כי ביצוע סימולציות נרחבות במאגרי ה-DNA הלאומיים NDIS)) יהוה כלי בטיחותי חשוב במשפט הפלילי"? אינו עולה מאף אחד מהמחקרים עליהם הוא לכאורה מתבסס. יש להניח כי סנג'רו הושפע מאד מהמחקר שהעברתי אליו, ובפרט מהעובדה שביצעתי סימולציה של מאגר בגודל של ה-NDIS. הוא כנראה ניסה בכל כוחו להיות זה שמציע (בגוף ראשון) לבצע סימולציות ככלי בטיחותי במשפט הפלילי, וזאת, גם שאינו מבין מהי סימולציה.

נספח א- עמודים 114-115 בספרו של סנג'רו נשוא הדברים לעיל:

נספח ב- מידע כללי לגבי סימולציות שהעברתי לסנג'רו. 

נספח ג':התפלגות הפרופילים הגנטיים בסימולציה שעשיתי:

נספח ד': תוצאות סימולציה של חקירה משטרתית במאגר בגודל של NDIS על פרופיל בין שישה אתרים (כמו מספר האתרים במקרה של ג'ון פאקט)

נספח ה': הגדלה של הגרף בנספח ד'. 

נספח ו': תוצאות מחישובים תאורטיים והתייחסות להרשעתו של ג'ון פאקט. 

אין להפנות לספרים האחרונים של סנג'רו המשכפלים מחקר מאחר והם מהווים מקורות משניים – חובה להפנות למאמרי המקור המהווים מקורות ראשיים

בין השנים 2005-2014, עסקתי במחקר המשלב בין מדע ומשפט. פרסמתי 17 מאמרים, שמתוכם, 14 היו משותפים ביחד עם פרופסור בועז סנג'רו (להלן: "סנג'רו"). היה לנו אף חוזה לספר בהוצאת אוקספורד בנושא בטיחות במשפט הפלילי. בזמן שעבדנו ביחד על הספר הוברר לי לתדהמתי, כי הוא פירסם ספר בעברית ושמו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם" (להלן: "הספר בעברית) ובין היתר, הוא שכפל בו כראות עיניו מכל המאמרים המשותפים (גם חומר ממאמר לא משותף שכתבתי עם אחר, נמצא בספר) וזאת ללא רשותי וללא מירכאות לסימון ציטוט. כתוצאה מכך, נוצר בינינו קרע עמוק. לאחר מכן, הוא ניסה לפרסם על שמו בלבד גם את הספר להוצאת אוקספורד. כשנודע להוצאת אוקספורד כי הוא לא קיבל את רשותי לפרסם את הספר על שמו לבד, היא ביטלה את פרסום הספר. לאור העובדה שסנג'רו לא הפנים את חומרת מעשיו ופרסם את הספר בהוצאה עצמית – הוצאת קינדל (להלן: "הספר באנגלית") פרסמתי את הפוסט "יש צדק בלונדון" המבהיר לציבור את האמת מאחורי אותם ספרים.

הפוסט הנוכחי נוגע לחובות החלים על צדדים שלישיים הרוצים להפנות לשני הספרים. כללים ברורים לציטוט מקורות משניים (secondary sources) כגון אלו בעמוד 178 ב- Publication Manual of the American Psychological Association  וכן כללים באוניברסיטאות בעולם ואפילו הנחיות לסטודנטים בארץ, מחייבים כך:

א.     לעשות כל מאמץ להשיג את מאמרי המקור ולהסתמך עליהם ולא על המקור המשני. להפנות למקור המשני רק במשורה.

ב.      במידה והמקור הראשי אינו נגיש וכותב המאמר לא קרא אותו, יש להפנות בהערת השוליים למקור המשני ובגוף הטקסט לציין את המקור הראשי!

הנה לדוגמא הנחיות  7,8של ד"ר יאנה לוי מאוניברסיטת אריאל:

הספרים של סנג'רו כוללים שיכפול מחקר ולכן הם מקור מישני לאותו מחקר. הפניה נכונה למחקר היא למאמרי המקור ולא לספר המשכפל. מאחר וסנג'רו שכפל מחקר ללא מירכאות לסימון ציטוט,  לא ניתן לדעת מה שייך למאמרי המקור ומה חומר של סנג'רו.  הספרים הם בבחינת מכשול בפני עיוור. מתברר, כי חוקרים, שופטים וסטודנטים טועים גם כאשר סנג'רו רושם את שמי בגוף הטקסט והם מפנים למקור המשני ולא למאמרי המקור.

לדוגמא, עורך הדין והעיתונאי ההגון ד"ר יובל יועז פרסם בעיתון גלובס סקירה על הספר בעברית. יועז הוטעה ולא כלל את שמי בסקירה למרות שסנג'רו הזכיר את שמי בגוף הטקסט. עולמי חרב עלי כאשר ראיתי את מחקרי מפורסמים בעיתון ומיוחסים לסנג'רו. לאחר פניה שלי למערכת גלובס הם החליטו לפרסם הבהרה בה מצוין כי שמי נשמט מהכתבה בטעות. תודה ליובל שלא הסכין עם הדרך הפסולה ודאג לתקן אותה ולו חלקית.

דוגמא נוספת התרחשה בקליניקה מסוימת באוניברסיטה מכובדת. סטודנטים תמימים פרסמו שלושה מאמרים בדפי האינטרנט של אותה האוניברסיטה. המאמרים התבססו באופן משמעותי על מחקר שלי, אולם הם כשלו והפנו למקור המשני – לספר של סנג'רו. זאת הם עשו גם כאשר סנג'רו הזכיר את שמי בגוף הטקסט. עולמי חרב עלי כשגיליתי כי התלמידים שהפנו למקור משני, בעצם מחקו את כל הקיום האקדמי שלי. הקרדיט על כל המחקר שעשיתי, עבר לסנג'רו רק כי עשה העתק הדבק לספרו. לאחר פניה תקיפה לאחראים על הקליניקה כי יש חובה להפנות למקור ראשי, המאמרים הורדו מאתר האוניברסיטה.

החובה להפנות למאמרי המקור מופנית כלפי כל חוקר שמתייחס למחקר הנדון. ככל שמדובר על חוקר שמפנה לספר במקום למאמרי המקור, והוא עשה כך בתום לב, הרי שחובה עליו לתקן. ככל שמדובר על אדם שמודע לקרע ביני לבין סנג'רו ובכל זאת הוא בוחר להפנות לספר ולא למאמרי המקור, אזי הוא עובר על כללי הציטוט במודע ויש בכך משום עבירה אתית.

ככל שמאן דהו רוצה להתייחס למחקרים, הנה קישורים למאמרי המקור אליהם יש להפנות במקום לספרים המנכסים וכן למאמרים נוספים שלי:

מרדכי הלפרט ומשה פרדס, "האומנם ניתן להרשיע על בסיס ראיה מדעית יחידה? המקרה של ראיית טביעת האצבע וראיית ה-"DNA עיוני משפט ל 399 (2007)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו "לקראת בטיחות במשפט הפלילי" עיוני משפט לו 416 (2013)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו - "מכשל החלפת ההתניות להרשעה מוטעית על סמך הודאה" מחקרי משפט כו 733 (2010)

דורון מנשה ושי אוצרי, "כמה שוקלת הודאה? – עיון מחודש בשאלת משקלן הבייזיאני של הודאות נאשם – תגובה למאמרם של הלפרט וסנג'רו", מחקרי משפט כז, 503 (2011)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו - בכל זאת היפוך במעמד ההודאה, תשובה לתגובתם של מנשה ואוצרי מחקרי משפט כז 529 (2011)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו, "טביעת אצבעות הסכנה של הרשעת חפים מפשע" גלילאו 30 (2010)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו, "מדוע אין להסתפק בבדיקת סמים לשם הרשעה" רפואה ומשפט 37, 123 (2007)

מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו, "בכל זאת אין להסתפק בבדיקת סמים לשם הרשעה" תשובה לתגובה של דורון מנשה ושי אוצרי. רפואה ומשפט 38 166 (2008)

בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "זהירות - טעויות בבדיקות על הצורך ברגולציה בתחום הראיות המדעיות ובגנות הצעת חוק חזקת אמינות למכשירי אכיפה" 55 ספר הרשעות שווא בישראל בעריכת רונית פלד, אפרת שהם ומאיר כרמון (2012)

בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "הסכנה שבהרשעה על סמך נשיפה (על בדיקת הנשיפה המתיימרת לאתר נהיגה בשכרות)" הפרקליט – ספר דיויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 313 (תשס"ט)

דורון מנשה ושי אוצרי, "בדיקת שכרות ללא חשד סביר – הרהורים על החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72), התשס"ו -2005", הפרקליט – ספר דיויד וינר על משפט פלילי ואתיקה  349 (תשס"ט)

בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "בכל זאת אין לבצע את בדיקת הנשיפה ללא חשד סביר; ובוודאי שמסוכן לבסס הרשעה עליה לבדה – תשובה לתגובתם של דורון מנשה ושי אוצרי" הפרקליט – ספר דיויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 373 (תשס"ט)

בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "ראיות מדעיות מול מדע זבל" עלי משפט י"א, 425 (תשע"ד)

מרדכי הלפרט, "על יחודיות פרופיל ה-DNA, תיאוריה ותוצאות מסימולציה ממוחשבת של פרופילים גנטיים באוכלוסיה רחבה" רפואה ומשפט 39, 97 (2008)

מרדכי הלפרט, יורם פלוצקי ודוד אואן "התאמות חלקיות של פרופילים גנטיים באוכלוסייה רחבה: תיאוריה, תחזיות, דיון משפטי ומשמעויות מעשיות רפואה ומשפט" 41, 67 (2009)

Boaz Sangero and Mordechai Halpert, "A Safety Doctrine for the Criminal Justice System" 2011 MICH. ST. L. REV. 1293 (2012)

Boaz Sangero and Mordechai Halpert "Proposal to Reverse the View of a Confession: From Key Evidence Requiring Corroboration to Corroboration for Key Evidence" 44 U. MICH. J. L. REFORM 511 (2011)

Mordechai Halpert and Boaz Sangero, "From a Plane Crash to the Conviction of an Innocent Person: Why Forensic Science Evidence Should Be Inadmissible Unless it has been Developed as a Safety-critical System" 32 Hamline Law Review 65 (2009)

Boaz Sangero and Mordechai Halpert, "Why a Conviction Should Not Be Based on a Single Piece of Evidence: A Proposal for Reform", 48 Jurimetrics J. 43 (2007)

על ראיה יחידה להרשעה - מאמרי בעיוני משפט

קוי דמיון רבים קיימים בין ביומטריה ואבחון רפואי, לבין התחום המשפטי.

בתחום האבחון הרפואי, מונחות בפני הרופא, תוצאות של בדיקות מדעיות של אדם שפנה אליו. בנוסף, הוא שומע את הפונה ולפעמים את בני משפחתו. על סמך אלו הוא צריך לקבוע האם אדם הוא חולה או בריא.

בתחום הביומטרי, פקיד בנק משוחח עם לקוח המזדהה כפלוני ובמקביל מתייחס לתוצאת בדיקה מדעית - מערכת אוטומטית לזיהוי דובר אשר קובעת את יחס הנראות כי קולו של  הלקוח הוא אכן קולו של פלוני. על סמך אלו הוא אמור לקבוע האם הלקוח הוא אכן פלוני, או שהוא מתחזה.

בתחום המשפטי, מונחות בפני השופט תוצאות של בדיקות מדעיות (בדיקות סמים, טביעת אצבע, די אן אי ושאר בדיקות פורנזיות) וכן עדות של הנאשם ואחרים. על סמך אלו הוא אמור לקבוע אם הנאשם אשם או זכאי.

הבעיות אכן דומות. כאשר מדובר על אישום המבוסס על ראיה מדעית יחידה, הבעיות זהות לחלוטין.

הההחלטה הרפואית והביומטרית היא מדעית - היא מתבססת על מערכת קבלת החלטות ביו-סטטיסטית. נעשה שימוש במושגים כמו שער בסיס (שכיחות המחלה באוכלוסיה); הסתברות אפריורית; חיובי כוזב; שלילי כוזב; ספציפיות; רגישות; ערך ניבוי חיובי; ערך ניבוי שלילי; שיעור גילוי כוזב ושיעור אי גילוי כוזב. ראו כאן:

https://en.wikipedia.org/wiki/Sensitivity_and_specificity

ההחלטה השיפוטית נעשית על סמך השכל הישר וכללים משפטים בהתעלם מאותה מערכת החלטות ביוסטטיסטית. לדוגמא, ניתן להרשיע נאשם על סמך תוצאת בדיקת טביעת אצבע יחידה, ללא ראיות נוספות, זאת בהתעלם מההסתברות האפריות הנמוכה מאד המאפיינת מקרים כאלו. באופן דומה, ראיית ההודאה נבחנת על סמך כללים משפטיים אשר זהים, בין אם היה חשד מוקדם כנגד החשוד ובין אם לא היה חשד כלל (מקרה סולימאן אל עביד). הסתברות אפריורית נמוכה, עשויה לשנות את התמונה ואף להפוך אותה. ומה שנדמה במבט ראשון כאשם מעבר לספק סביר, עשוי להתגלות בעצם, כחף מעבר לספק סביר

בזה בדיוק עסק מאמרי הראשון מרדכי הלפרט, משה פרדס "האומנם ניתן להרשיע על בסיס ראיה מדעית יחידה? המקרה של ראיית טביעת-האצבע וראיית ה-DNA", עמ' 399.

הנה המאמר לעיונכם:

http://www.mordechaihalpert.com/blog/wp-content/uploads/2016/09/law_399_434_halpert-and-pardess.pdf

There’s Justice in London! The Truth behind Professor Boaz Sangero’s "New" Book

Professor Boaz Sangero published a book on SSRN called Safety from False Convictions, arguing that: ”all rights reserved to the author”. Sangero even mentioned the book in a TV interview. Allow me to tell you the truth behind that book.

Sangero and I had a contract for a co-authored book in English, with Oxford University Press (OUP), concerning safety in criminal law. While working together on the book, with most of the working being done, I found out that Sangero published a book in Hebrew. In that book, he duplicated, as he deemed fit, papers that we wrote together while changing the plural form to the singular form, allegedly taking all the credit for himself. Things have come to that that he presented – without quotation marks - in the Hebrew book content from a paper I wrote without him. Therefore, there can be no doubt that he did not conceive and created that content.

Publishing the Hebrew book opened a major rift between us.

Sangero attempted to publish the English book on his name alone. He almost succeeded. The book was already posted for pre-sale in leading bookstores worldwide, including in the US, Japan, Taiwan, Canada, the UK, Bulgaria, Poland and more. Just as he did in the Hebrew book, already on the book cover, he altered a sentence from an original paper from the plural to the singular form. This way, he would earn all the credit. But then, the OUP editors have learned that I never gave Sangero permission to publish the book on his name alone. From that moment onwards, they were a fort of integrity. They made it clear to Sangero and his attorney, over and over again, that he must reach consents with me; otherwise the book will not be published. At a certain point, Sangero offered to add my name on the cover as an author. Well, thank you, really!

At the end of the day, OUP sent us both a letter of contract termination. The book was not published. Sangero has earned the “honor” of having his alleged book, already set for pre-sale with OUP, being terminated. Few people have had this “honor”.

Sangero again did not quit, and published the book on his page on SSRN website. He even mentioned it in the interview Geula Even held with him on TV.

Those reading the book are convinced that they are reading Sangero’s book. They have no idea of the joint planning of the book; the co-authored table of content; the joint book contract. They cannot tell the book’s introduction is mostly taken from the co-authored book proposal; that the book has content from a paper and draft I wrote without Sangero in Hebrew and that this content is presented without quotation marks. Those reading the book have no clue that we exchanged plenty of material between us for writing the book, and that the majority of a draft for the entire book was written by both of us. I would note that the book has original sections, created by Sangero alone. But these sections are in low level, misguided and lack a scientific/academic/safety value. The above does not conclude my arguments against the book Sangero presents in SSRN as his own.

I ask that you refer to the original papers and not to this book.

A Safety Doctrine for the Criminal Justice System

Proposal to Reverse the View of a Confession: From Key Evidence Requiring Corroboration to Corroboration for Key Evidence

From a Plane Crash to the Conviction of an Innocent Person: Why Forensic Science Evidence Should Be Inadmissible Unless It Has Been Developed as a Safety-Critical System

Why a Conviction Should not be Based on A Single Piece of Evidence: A Proposal for Reform

Halpert and Pardess paper Hebrow

יש צדק בלונדון! על האמת מאחורי הספר "החדש" של פרופסור בועז סנג'רו

פרופסור בועז סנג'רו פרסם ספר ב-SSRN  (אתר בו חוקרים מציגים מחקריים שלהם) ששמו Safety from false convictions ובו הוא כותב כי כל הזכויות בספר שמורות לו . סנגרו אף הזכיר את הספר בראיון בטלויזיה עם גאולה אבן. תרשו לי לספר לכם את האמת מאחורי אותו ספר.

לי ולסנג'רו היה חוזה לספר משותף באנגלית, בהוצאת אוקספורד בנושא בטיחות במשפט הפלילי. בזמן שעבדנו ביחד על הספר ואף השלמנו את רובו, הוברר כי סנג'רו פרסם ספר בעברית, ששמו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם". בספר, מילים, רעיונות ומחקר שלי, הפכו להיות שלו. הוא שכפל כראות עינו ממאמרים משותפים לי ולו, תוך שהוא משנה משפטים מלשון רבים ללשון יחיד כך שהקרדיט עבר כביכול אליו. הדברים הגיעו לידי כך, שהוא הציג בספרו בעברית, חומר ממאמר שכתבתי בלעדיו, כך שאין ולא יכול להיות כל ספק שלא הוא הגה ויצר אותו. זאת, ללא מירכאות לסימון ציטוט.

כתוצאה מפרסום הספר בעברית נוצר בינינו קרע עמוק.

סנג'רו ניסה לפרסם את הספר, שהיה מיועד לפרסום בהוצאת אוקספורד ושעבדנו עליו במשותף, על שמו בלבד. כמעט הצליח לו בכך. הספר כבר עמד למכירה מוקדמת באתרי ספרים מובילים בכל העולם, כולל ארה"ב, יפן, טייוואן, קנדה, אנגליה,  בולגריה, פולין ועוד. גם בספר זה, מילים, רעיונות ומחקר שלי, הפכו להיות שלו. בדיוק כפי שנהג בספר בעברית, כבר על עטיפת הספר, הוא העתיק מחקר ממאמר משותף. אלא שבעוד המחקר המקורי, נוסח בלשון רבים, באופן המעניק קרדיט לשנינו, אותו מחקר בדיוק, מילה במילה, מופיע על עטיפת הספר בלשון יחיד כך שכל הקרדיט עובר אליו. אלא שאז נודע לעורכים בהוצאת אוקספורד, כי מעולם לא נתתי לסנג'רו אישור לפרסם את הספר על שמו בלבד. מרגע הזה, הם התגלו כצוק איתן של יושרה. הם הבהירו לסנג'רו ולעורך דינו, שוב ושוב כי הוא חייב להגיע איתי להסכמות וכי ללא הסכמות אלו הספר לא יפורסם. בשלב מסוים, סנג'רו הציע ששמי יופיע על הספר כמחבר. באמת תודה רבה לו!

בסופו של דבר, אוקספורד שלחה לשנינו מכתב ביטול על החוזה, כאשר היא מחזירה את הזכויות בספר לשנינו, והספר לא פורסם. סנג'רו זכה "לכבוד" המפוקפק שמעטים זוכים לו, שספר שלו כביכול, בהוצאת אוקספורד שכבר עמד למכירה מוקדמת, בוטל.

סנג'רו שוב לא הרפה ופרסם את הספר באתר SSRN בעמוד שלו. הוא אף הזכיר אותו בריאיון שעשה בתוכנית עם גאולה אבן.

אדם שקורא את את הספר משוכנע, שהוא קורא ספר של סנג'רו. אולם אין לו מושג שתכנון הספר היה משותף; שתוכן העניינים היה משותף; שהיה חוזה משותף לספר; כי ההקדמה בספר לקוחה ברובה מתוך ה-proposal שהיה משותף; שיש בספר חומר, מילה במילה ממאמרים משותפים, ללא מירכאות לסימון ציטוט; שיש בספר חומר ממאמר ומטיוטת אותו מאמר שכתבתי בלעדיו בעברית, ללא מירכאות לסימון ציטוט; שיש בספר חלקים שהעברתי לו במיוחד לצרכי הספר ואשר לא פורסמו בעבר ובכל זאת הם מופיעים בספרו כאילו היו שלו; לאדם שקורא את הספר אין מושג כי העברנו בינינו חומרים רבים לצרכי הספר המשותף, וכי רובה של טיוטה שלמה של הספר, נכתבה בעבר על ידי שנינו. לאדם שקורא את הספר אין מושג כי הוא עמד כבר למכירה מוקדמת, והוצאת אוקספורד ביטלה את פרסומו מאחר והוא לא קיבל את הסכמתי.  אציין כי יש בספר חלקים מקוריים שהם פרי יצירה של סנג'רו לבדו. אולם אלו חלקים ירודים ברמתם, מוטעים וחסרי כל ערך  מדעי/אקדמי/בטיחותי. אין בדברי כדי למצות את טענותי כלפי הספר שסנג'רו מציג ב-SSRN כשלו.

ומכאן, שלא כל הזכויות בספר שמורות לסנג'רו. אבקשכם לא להפנות לספר זה.

נספח א - דוגמא כיצד סנג'רו מעתיק לספרו בעברית, מחקר שפורסם במשותף איתי, ומשנה את הניסוח מלשון רבים ליחיד, כך שכל הקרדיט עובר אליו.

את המחקר בדבר מספר האסירים הכלואים בישראל, המופיע בספר בעברית של סנג'רו, ביצעתי לגמרי בעצמי. סנג'רו קיבל מחקר זה בטיוטות מאמר שהעברתי לו. ביחד פרסמנו זאת במספר מחקרים משותפים. סנג'רו העתיק את המחקר הנ"ל כמעט מילה במילה לספרו, כאשר הוא משנה את נוסח לשון הרבים (קרדיט להלפרט וסנג'רו) במאמר המקור, ללשון יחיד (קרדיט לסנג'רו לבדו) כך:

הנה קישור למאמר לקראת בטיחות במשפט הפלילי:

https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Review/Volume36/Issue1%2B2/Iyunei36HalpertSangero.pdf

גם בעטיפת הספר בעברית הוא התנסח בלשון יחיד כביכול הוא ולא אחר גילה את הנתון בדבר 1000 אסירים חפים שכלואים בבתי הסוהר בישראל בכל רגע נתון. גם במקומות נוספים בספר הוא דאג לגמד את חלקי במחקר המופיע בספרו, ולהעצים את חלקו. גם בהופעות בתקשורת הוא ייחס מחקר זה על מספר מורשעי השווא, לעצמו בלבד:

כתוצאה ממעשיו אלו, שופטים, חוקרים, עורכי דין, עיתונאים, בלוגרים ובעצם כולם, ייחסו בטעות לסנג'רו לבדו את המחקר בדבר מספר מורשעי השווא בישראל (ומחקר רב אחר) בעוד האמת היא שאני ביצעתי אותו.

נספח - ב: דוגמא, כיצד מילים שלי, רעיונות שלי ומחקר שלי, שלסנג'רו אין כל קשר להם, הופכים להיות מילים, רעיונות ומחקר של סנג'רו.

הפסקה הבאה, פורסמה במאמר שכתבתי עוד לפני שהכרתי את סנג'רו כך שאין ולא יכול להיות כל ספק שלא הוא הגה וניסח אותה. בכל זאת הפסקה מופיעה בספרו, ללא מירכאות לסימון ציטוט.

הנה קישור למאמר בעיוני משפט:

http://www.mordechaihalpert.com/blog/wp-content/uploads/2016/09/law_399_434_halpert-and-pardess.pdf

נספח ג: סנג'רו מעיד בספרו בעברית  כי הוא שוקד ביחד איתי, מספר שנים על פיתוח תיאורית בטיחות למשפט הפלילי וכי הוא עתיד לפרסם זאת, בספר משותף.

הנה עמוד 25 מהספר של סנג'רו, בו הוא כותב כי הוא שוקד בשנים האחרונות עם ד"ר הלפרט על פיתוח תיאוריה חדשה להתמודד עם תופעת הרשעת חפים מפשע ואשר מבוססת על לימוד בטיחות מתחומים כגון תעופה, תחבורה והנדסה.

בסוף עמוד 25 ובתחילת עמוד 26 ,  הוא כותב כי פירוט מלא של תיאוריה זו, יובא בעתיד בספר שאותו הוא כותב עם ד"ר הלפרט ואשר שמו "Safety in the Criminal Justice System"

ואכן, בעמוד הבית שלו במרכז האקדמי למשפט ולעסקים סנג'רו פרסם בעבר כי הוא עתיד לפרסם בהוצאת אוקספורד ביחד איתי ספר שנקרא "Safety in the Criminal Justice System"

נספח ד - סנג'רו מנסה לפרסם את הספר באנגלית בהוצאת אוקספורד, על שמו בלבד.

למרות כל אלו, ולמרות שעד סוף פברואר 2014, עוד עבדנו במשותף על הספר, בסוף שנת 2014 סנג'רו מנסה לפרסם את הספר לבדו על שמו בלבד בהוצאת אוקספורד. הנה פרסום המציע את הספר למכירה במחיר 102$, באתר של הוצאת אוקספורד בקנדה. שם הספר שונה במעט ל-Safety from False Convictions שם המחבר הוא בועז סנג'רו לבדו:

אפילו, העטיפה של הספר, המהווה את המקום הכי מרכזי בספר, אינה מקורית של סנג'רו. הקטע בצהוב על העטיפה בתמונה לעיל, מועתק מעמוד 1294 במאמר משותף שפורסם ב-2011 בכתב העת של אוניברסיטת מישגן ואשר שמו A Safety Doctrine for the Criminal Justice System, Mich. St. L. Rev. 1293.

הקטע המועתק, נוסח במקור בלשון רבים. כתבנו בו, כי על פי הגישה (view) שלנו (של הלפרט וסנג'רו), מערכת המשפט הפלילי היא מערכת בטיחות קריטית שכן היא עוסקת בעניינים של חיים ומוות וכל כל טעות בה תגרום נזק רב לפרט ולחברה. הנה הקטע:

סנג'רו העתיק את הקטע לעטיפת הספר, מילה במילה, כאשר הוא משנה את הניסוח המקורי מלשון רבים - "In our view" (קרדיט להלפרט וסנג'רו) -  ללשון יחיד - "Professor Sangero identifies" (קרדיט לסנג'רו לבד).

הנה, כי כן בדיוק כפי שבספר בעברית סנג'רו העתיק מחקר שנוסח בלשון רבים ושינה אותו ללשון יחיד כך הוא ניסה לעשות בספר אותו רצה לפרסם באוקספורד כמחבר יחיד. אם הוא היה מצליח בכך, בכל העולם היו מייחסים לסנג'רו לבדו, את המשפט המרכזי בספר שבו הוא מסווג את מערכת המשפט הפלילי כמערכת בטיחות קרטית. הדבר חמור שבעתיים לאור העובדה כי הרעיון לסווג את מערכת המשפט הפלילי כמערכת בטיחות קריטית, היה מקורי שלי.

נספח ה - יש צדק בלונדון!

כאשר הגירסה שלי לאירועים נודעה להוצאת אוקספורד ובפרט, כאשר נודע לה כי מעולם לא נתתי לסנג'רו רשות לפרסם את הספר לבד, היא הודיע מיד לסנג'רו כי היא מעכבת את פרסום הספר עד שהעניין יפתר. היא גם הורידה מאתריה את פרסום הספר. הנה אותו דף מאתר אוקספורד קנדה, לאחר עיכוב הפרסום. עינכם הרואות כי הוא ריק עם כיתוב No Book Found

הוצאת אוקספורד הודיעה לסנג'רו כי הוא חייב לקבל את הסכמתי לפרסום הספר. התדינויות ביני לבין הוצאת אוקספורד וסנג'רו ועורך דינו נמשכה למעלה משנה.  בתאריך 5.7.2016, הוצאת אוקספורד ביטלה את פרסום הספר.

יש צדק בלונדון! 

נספח ו - מאמרים לדוגמא אליהם אפשר להפנות:

מרדכי הלפרט ומשה פרדס, האומנם ניתן להרשיע על בסיס ראיה מדעית יחידה? המקרה של ראיית טביעת האצבע וראיית ה-DNA

לקראת בטיחות במשפט הפלילי

מכשל החלפת ההתניות להרשעה מוטעית על סמך הודאה

זהירות - טעויות בבדיקות

A Safety Doctrine for the Criminal Justice System

Why a Conviction Should not be Based on A Single Piece of Evidence: A Proposal for Reform

From a Plane Crash to the Conviction of an Innocent Person: Why Forensic Science Evidence Should Be Inadmissible Unless It Has Been Developed as a Safety-Critical System